אז למה קיאקים בסלובניה?

באוקטובר ’07, יצאתי לשבועיים לסלובניה. המטרה- טרקים באלפים היוליאנים וחתירה.

שבוע הוקדש לטיולים, ושבוע לחתירה.

סלובניה, מצטיירת לפעמים כיעד “משעמם”, ולא מאד מאתגר. הרבה מתבלבלים עם סלובקיה (“לאן? ליוגוסלביה?”). ולפעמים המדינה הקטנה הזו באירופה נותנת את הרושם הלא נכון.

כמה שעות אחרי הנחיתה, הטעות הגדולה מתחילה להתברר.

סלובניה, בשטחה הקטן מכילה בלי סוף שבילי טיול בהרים, אתרי סקי, מסלולי רכיבת אפניים, אתרי דאייה, מערכות מערות תת קרקעיות וזו רק רשימה חלקית.

ה”מרכז” של פעילות הקיאקים מתרכז בעיירה בובץ’, שליד נהר הסוצ’ה. העיירה נמצאת בעמק ירוק מדהים. ברחוב הראשי הקטן שלה אפשר למצוא מקומות להשכרת אופניים שהופכות לחברות ללימוד סקי בחורף, פאבים, מסעדות ומספר לא מבוטל של חברות ראפטינג, השכרה ולימוד קיאקי נהר.

את נהר הסוצ’ה פגשנו עוד בדרך לבובץ’. מקור הנהר הוא מערה בהר. מרחוק היא נראית חשוכה ולא כל כך ברור למה התאמצנו למצוא אותה. כשמתקרבים זה מתברר. מהמערה נשפכים מים קרים וצלולים בנחל  שצובר מים מיובלים נוספים, וגדל להיות נהר הסוצ’ה שבעמק מתחת.

הפגישה הבאה עם הנהר הייתה כבר מהקיאק. הסוצ’ה הוא אחד הנהרות הנקיים באירופה. מים קרים וצלולים שעוברים בתוך וואדי ירוק מוקף הרים מושלגים. הנהר ייחודי בכך שהוא מציע “פתרון חתירתי” למגוון גדול של רמות חותרים באזור קטן יחסית. החל מרמה 2, של מים כמעט שטוחים ועד רמה 6- ראפידים לא עבירים (למרות שבודקים את זה מידי פעם).

אוקטובר זה חודש יחסית יבש ולקראת סוף העונה, כך שהמים לא היו גבוהים במיוחד. חתרנו בעיקר במסלול “המסחרי”. חתירה בקטע זה, בדרגה 2-3, נוחה מאד מבחינת ה”שאטלים” (טרמפ חזרה למעלה). פשוט מצטרפים לקבוצה שיורדת למים, ומקוים שיהיה להם מקום בשבילך בדרך חזרה לאוטו… מתברר שבסלובניה, לתפוס טרמפים בבגדים רטובים עם שני קיאקים זו לא בלתי אפשרי…

הנהר עצמו מתאים במיוחד ללימוד. אחרי כל ראפיד יש בריכה גדולה ועמוקה, כך שאם משהו מתפקשש אפשר לאסוף את הכול ולחזור לקיאק בלי לשחות גם דרך הראפיד הבא.

בעיני, סלובניה היא אולי היעד האולטימטיבי לישראלים שרוצים ללמוד לחתור בנהר. לוגיסטיקה קלה סביב הנהר (המון חברות השכרה וכו’…), מים צלולים ונקיים, נהר “סלחן” עם מענה לכל רמת חתירה. בנוסף לכל זה, המדינה היא מהזולות באיחוד האירופי, האנשים נחמדים ויש המון קיאקיסטים בסביבה. בקיצור, סוג של “חופשת נושא”, שמקפיצה את רמת בצורה משמעותית.  וכן, אפשר גם להתחיל מאפס, למרות שהייתי מציע ללמוד את ה”אסקימו רול” במים קצת יותר חמים, למשל בארץ ישראל…

יוסלה