הקפת מילוס קיץ 2010

הקפת מילוס קיץ 2010

Milos 2010 by Kayak Milos 2010 by Kayak

כתב- גדעון (ג.ר.)
יום שני, 30.08.10 מוקדם בבוקר….
אז זהו! יצאנו לדרך!! אחרי ההתרגשות שבאריזה, מי שבוע מראש ומי (כמוני) 10 דקות לפני היציאה, אנחנו על הרכבת לנתב"ג. תחילתו של מסע…. כבר ברכבת מתברר לנו ששרירי הצחוק יעבדו השבוע שעות נוספות. חיים פשוט 'קורע' אותנו עד שהדס בוכה מרוב צחוק ואני מתפתל מהתכווצויות בטן. (עם הזמן זה רק ילך ויחמיר…)
מגיעים לנתב"ג 9 אנשים ועוד נוסע סמוי אחד. (ארחיב ואסביר בהמשך), מי שלא מכיר מתוודע לאלי ורבורג האילתי. איש גדול תרתי משמע…, צ'ק-אין קבוצתי ומיד פושטים על הדיוטי-פרי להצטייד ב'דלק' לטיול. טיסה קצרה ושיגרתית. מגיעים לאתונה. חלקינו עולים על טיסת המשך למילוס והשאר (מפאת חוסר מקום) נוסעים לפיראוס לתפוס את המעבורת. על המטוס למילוס אנחנו פוגשים את אחת הדיילות היותר חמודות שראינו בחיינו. מריה תלווה את חלקינו בפנטזיות בהמשך הטיול…
נוחתים במילוס אחה"צ. סופיה באה לאסוף אותנו משדה התעופה ומשכנת אותנו במלון. סופיה שואלת על רגב בעיניים נוצצות. מתגעגעת הגברת.. בערב יוצאים לטברנה בנמל, אוכלים ב'איזי' ומחכים לקבוצה שמגיעה במעבורת. כשהם מגיעים אנחנו מרימים כוסית אוזו להצלחת הטיול ועייפים אך רצוצים, זוחלים למיטות.

יום שלישי 31.08.10
אחרי ארוחת הבוקר אנחנו מארגנים את הציוד בדריי-באגים, מצטיידים באוכל ובמים ויורדים לחוף לקבל את הקיאקים. הקיאקים מאוד מוכרים! כן, ראינו אותם כל כך הרבה פעמים בתמונות ובסרטים של ה'חבורה פרועה ביותר' מיוני השנה… לרובינו זהו מסע קיאקים ראשון. טירונים באריזה, אנחנו בטוחים שאין מצב שכל הציוד הזה יוכל להכנס בקיאקים! הדס בקור רוח ובאנרגיות של דבורה עליזה מדלגת בינינו ועוזרת באריזה. בתוך דקות, כל הציוד נעלם בתאים ועוד נותר מקום. קושרים שישיות מים על הסיפונים והקצרים שבינינו מצליחים לדחוס שישיות בין הפדלים לדופן הקידמית, ויאללה לדרך!!!!
יוצאים מהנמל הקטן של אדמאס ונצמדים למצוקים מימין. מתחילים בהקפה עם כיוון השעון. חותרים ב'איזי' וחולפים ליד כפרי דייגים קסומים ומפרצונים יפיפיים. המצוקים הזקופים המתנשאים אנכית מעלינו חושפים תצורות גאולוגיות מרהיבות. מדי פעם נכנסים לאיזו מערה ונדחקים החוצה מצידה השני. צבע המים נע בין כחול עמוק וכהה לטורקיז צלול. רוב הזמן אנחנו רואים את הקרקעית, גם במים עמוקים. בצהריים אנחנו נכנסים לאיזה מפרצון מרהיב ונוחתים על החוף למנוחה ואוכל. יוני ואלי, במהירות שלא היתה מבישת אף שף 'פלצן' מתכניות הבישול בטלוויזיה, חותכים לנו סלט יווני אסלי ומכינים טחינה. אחרי האוכל נפתחים הבקבוקים והאלכוהול מתחיל לעבוד לטובתינו… השפים, ביחד עם חיים וסטס מתגלים גם ככשרונות בלתי נדלים בסיפור בדיחות ועד מהרה אנחנו שפוכים על החול בעוויתות צחוק… עם חיוכים גדולים אנחנו מתקפלים וממשיכים לחתור ב'איזי'. עוד מערות, מפרצונים וסלעים בתצורות מרהיבות המזדקרים מתוך המים. קסם אמיתי! אחה"צ נכנסים למין לשון ים קטנה. מין מיני-פיורד, ומגלים חוף רחצה יפיפה בין משטחי גיר לבנים. החוף מלא במתרחצים ואנחנו מתערים בברנז'ה המקומית. עוד קצת אלכוהול כדי שהכבד לא יתבטל חס וחלילה… מתלבטים אם להשאר כאן בלילה או להמשיך עוד קצת. מחליטים להמשיך ואחרי כחצי  שעה נוחתים על חוף חולי ויפה ומתארגנים ללילה, מי האוהל ומי בשק"ש תחת השמים. עולים לאכול בטברנה הסמוכה. האוכל לא משהו אבל הנוף המשקיף על המפרץ והשקיעה מפצים בגדול! אחרי האוכל יורדים החזרה לחוף. השמיים ממש לבנים מרוב כוכבים. מחזה מרהיב שבארץ אפילו במצפה רמון אי אפשר לראות… לילה טוב!

יום רביעי 01.09.10
מתעוררים מוקדם. רוח צפונית חזקה והים גלי וגבוה. בארץ עושים התלמידים את דרכם לביה"ס, מתחילים שנת לימודים חדשה ואנחנו מכינים ארוחת בוקר קטנה ומתארגנים לחצייה לצידו הדרומי של קימולוס, האי הנמצא מצפון למילוס. יוצאים לים מול גלים גבוהים ונכנסים לקצב חתירה גבוה, צולחים את הגלים. הקיאקים העמוסים לעייפה יציבים כמו סלע אבל כבדים לאללה! האיים בדרך מדהימים ביופיים! משושים געשיים ותצורות געשיות אחרות בצבעים חזקים. אנחנו חותרים כשעתיים עד לצידו הדרומי של קימולוס וירדים לחוף הראשון שנראה לנו ראוי לקפה קטן, מנוחה קצרה וסרייה נוספת של בדיחות… אנחנו ממשיכים לאט, עם רוח חזקה, למעגן הקטן והיפה של קימולוס.  מתיישבים לארוחת צהריים בטברנה על החוף. האוכל טעים והאירוח נפלא! אחרי האוכל, טיול קצרצר בסמטאות, בין הבתים הלבנים. אחרי ההליכה כשהאוכל מתחיל לרדת בנבכי מערכות העיכול, אנחנו חוזרים לקיאקים וממשיכים לחתור. יוצאים דרומה וחוצים בחזרה לצידו הצפון מזרחי של מילוס. מקווים שהצפונית 18-20 קשר שנלחמנו בה, תעבוד עכשיו לטובתינו. אממה, בינתיים הרוח ירדה… לא 'ברבורים', לא 'ברווזים', מקסימום 'תרנגולות'… מדלגים בים כמה איים קטנים בכיוון כללי דרום ולאחר כשעה וחצי נוחתים על חוף קטן ויפה בצידו הצפון מזרחי של מילוס. צ'יק-צ'אק נערמים העצים והמדורה בוערת.
יוני מפנק אותנו במאיר אריאל ובמוסיקה קלאסית שמשתלבים מצויין עם הפסטורליה. ב'איזי' אנחנו מתלבשים על ארוחת ערב וכשרונותיו של דני ניר כשף לעת מצוא, מתגלים לנו במלא הדרן! סטס ('שכנזי מצוי) מוחה על הפיקנטיות של התבשיל אז ממחר נקח גם את חיכו העדין בחשבון… אחרי האוכל, עוד קצת 'דלק סילוני' שנותן תפאורה נעימה לבדיחות ולצחוקים. אנחנו עושים סיבוב מהיר בין האנשים ול אחד מצהיר על מוצאו ע"מ שלא נפגע באף אחד חס וחלילה עם בדיחות אתניות… הרוח נושבת קרירה, מוסיפים עוד קיסם למדורה ולילה טוב עולם!

img_0199   img_0302

יום חמישי 02.09.10
אור ראשון. מזדחלים החוצה מהשק"שים ב'איזי' ומתחילים לארגן ארוחת בוקר. ד"ר ניר בסיועו של הסו-שף אריאל,שוב מפגינים כישורים קולינריים ומייצרים לנו שקשוקה. כל קשר בין שקשוקה מסורתית ליציר כפיו של דני הוא פרי הדמיון הפרוע. אממה, הטעם נפלא! מלקקים אצבעות, מגרדים את תחתית הסיר ועוברים ל'מוד' של חתירה. הדס מעבירה סדרת מתיחות, הציוד נארז בסוסי הפלסטיק ויוצאים לדרך. מגרדים את החוף המזרחי של מילוס. חוזק רוח 0 קשר והים פלטה. נכנסים למערות עמוקות ומקסימות עם מעברים צרים לחללים פנימיים יפיפיים. תצורות גאולוגיות צבעוניות מדהימות.
אלי מנסה לז'רז'ר לנו דגים לצהריים אבל הדגים היווניים כנראה קיבלו התראה מראש על הדייג מאילת ומתחבאים עמוק במעמקים… בצהריים נוחתים בעוד טברנה. מחליטים הפעם ללכת על 'אוכל קל' אבל מהר מאוד מתדרדרים לארוחת צהריים כבדה וסותמת. אחרי האוכל, אנחנו רוכשים בטברנה עוד מים, לחם וקוקה קולה לערבוב עם הרום… מעמיסים את הקיאקים ויוצאים לים. הקיאק שלי עמוס בכ-30 ליטר מים על הסיפון, מרגיש כמו איזו מיכלית נפט. כבד וקשה לתמרון. מתמרנים בכבדות בין סלעים ונקיקים וממשיכים לדחוף דרומה. הרוח מתגברת. צופונית מזרחית כ-10 קשרים נותנת לנו דחיפה יפה בגב. לקראת ערב מגיעים לחוף באיזה מפרצון מקסים בחלק הדרום מזרחי של האי. אמנם חלוקי אבן ולא חול, אבל הנוף יפיפה וחלוקי האבן עושים לנו 'שיאצו' נעים בגב… מתחננים בינינו לבין עצמנו לא להכין אוכל. האוכל כבר נוזל לנו מהאוזניים… אז הערב אנחנו מסתפקים בתערובת טעימה ומזינה של אגוזים, צימוקים ושקדים והרבה, אבל ה-ר-ב-ה אלכוהול… מהר מאוד הבדיחות זורמות כמים (אלי, יוני, סטס וחיים הם מאגר בלתי נדלה של בדיחות וסיפורים מצחיקים) הבטן שוב נתפסת מרוב צחוק והדמעות זולגות… לילה קר הפעם והכוכבים.. אח, הכוכבים!….
img_0272

יום שישי 03.09.10
מתעוררים שוב עם הזריחה. הדס מזנקת מהאוהל בצרחות ונפנוף ידיים. אנחנו נבהלים! חושבים אולי נחש נכנס לישון אצלה באוהל, אבל מהר מאוד מבינים שהיא סתם פורקת אנרגיות שהצטברו אצלה בלילה. איזה 'דינמו' יש לבחורה הזאת!… בהמשך למגמה הקולינרית של אתמול הערב אנחנו מחליטים לדלג על ארוחת בוקר. נכון, שילמנו 'הכל כלול' אבל חלאס! כמה אפשר לאכול? מסתפקים בחטיפי אנרגיה, מעבירים סדרת מתיחות וקדימה לדרך! היום אנחנו חותרים בחלקו הדרומי של האי. אזור רווי במערות. חותרים לנו ב'איזי' (אתם כבר מבינים מיהו הנוסע הסמוי. כן?) בין המערות והמעברים הצרים שנוצרו מהתמוטטות סלעי ענק לים. קשה לתאר כמה יפות המערות (חלקן כחולות)  וכמה צלולים המים. ממש גן עדן ומגרש משחקים לקיאקים! עוצרים בחוף קטנטן לארוחת צהריים מצומצמת ומחליטים שהערב (שהוא האחרון שלנו בשטח) אנחנו הולכים להרביץ ארוחת 'גורמה' לתפארת מדינת אופטימיסט! אחרי ארוחת הצהריים אנחנו מגיעים לסדרת מפרצים רחבים ומקסימים. כנראה שזו אטרקציה מקומית שכן מספר ספינות עמוסות בתיירים עוגנות במפרץ. אנחנו חותרים בין הספינות ומשתובבים לנו קצת במים הצלולים-שקופים. הדס וחיים פותחים מקצוע אולימפי חדש של 'קפיצות סאלטה מקיאק'.
אחרי המנוחה וההשתובבות אנחנו חוצים לאי קטן כ-2 ק"מ מדרום. רוח גב חזקה ואנחנו נותנים קצב סטייל רענן (לא ב'איזי' לשם שינוי) ומסיימים את החצייה ב10 דקות של התנשפות מאומצת. בדרך חזרה אנחנו ברוח אף של 17-20 קשר, עובדים קשה מול הרוח. החרטום של הקיאק שלי בהשראת הסיפון העמוס מים לעייפה, מבלה יותר זמן מתחת לגלים מאשר מעליהם… החזרה לוקחת לנו 25 דקות מייגעות ואנחנו מגיעים למעבר של מין קשת במצוק שנפתח למפרץ פנימי גדול. זוהי כנראה מערה ענקית שקרסה פנימה ויצרה מפרץ פנימי המחובר לים רק באותה קשת במצוק החיצוני. מין חוף קסום שנראה כמו פעמון קטום עם קירות בגובה 30/40 מטר מכל הכיוונים. איך שלא אנסה, לא אצליח לתאר את המקום המקסים הזה. לכולנו נשמטות הלסתות במין 'וואוו' נדהם. שמישהו אחר ינסה לתאר את זה. אני קטונתי! חוף-סוף!
מחליטים כמובן להשאר כאן את הלילה. מקום אידאלי ללילה האחרון בשטח! כפי שהתחייבנו, מתלבשים על המטבח ומייצרים ארוחת מלכים שאפילו בכירי חברת החשמל לא זוכים לשכזאת! פתאום נזכרים שיום שישי היום. (וואלה איבדנו חשבון…) אלי מקדש על הקוואנטרו (יין אין) ואחרי הארוחה הדשנה, אנחנו יושבים בשקט ובשלווה מדיטטיבית. מוסיקה רגועה בוקעת מהרמקולים של יוני. מתבוננים מהופנטים מקסם המקום עם מין מבט מזוגג בעיניים. אין קליטה בטלפונים ואין מה שיקלקל את השלווה… מחר יום חתירה אחרון. נקווה שלא תהיה צפונית חזקה אחרת אנחנו נידונים לעבודת פרך…

יום שבת 04.09.10

שוב משכימים עם אור ראשון, רק שבתוך המפרץ הפנימי הזה, האור הראשון מגיע קצת באיחור. מתארגנים ב… (נכון! ב'איזי'…) מתקשים להתנתק מהמקום המקסים הזה. מחליטים לדלג על ארוחת בוקר ולעצור בהמשך ל'בוהוריים'.  מתחילים לחתור צפון-מערבה מול רוח חזקה. שוב הקיאקים מקפצים בכבדות על הגלים. אחרי כשעה מגיעים למפרץ ענק עם כמה חופים ראויים. בוחרים אחד חולי ויפה במיוחד. (חול כמו שלנו, לא החול הגס הטיפוסי למילוס)  כמו יחידה מאומנת ומאורגנת אנחנו מתלבשים על ארגון הארוחה. מי פורס יריעת צל, מי חותכת סלט, מי מכין חביתות, מי סלט טונה איכותי ומי נותן בקפה… לוקחים ת'זמן, אוכלים לאט והבדיחות זורמות כמים. (עד כה עברה לנו כמות פנומנלית של בדיחות אך לא נשמעה אף בדיחה פעמיים…) בצהריים מקפלים ציוד, רוחצים כלים וממשיכים לחתור. פונים לחלקו המערבי של האי (קרי: כיוון צפון) אך בנתיים הרוח שככה והחתירה נעשית קלה יותר. (אם כי עכשיו נוסף שוב ה'פקטור' של הבטן המלאה מדי…) לאחר כשעה חתירה אנחנו מגיעים למיכרה עתיק ונטוש ומגלים חוף עם חלוקי אבן צבעוניים ויפיפיים. חיים ואני מעמיסים את הקיאקים בחלוקי אבן כאילו היו משאית במחצבה. (צריך לפצות על אובדן המשקל בקיאקים לאחר הארוחות האחרונות) ממשיכים לחתור צפונה ומגיעים למפרץ הפנימי הגדול של מילוס. חוצים בזהירות את המפרץ. אנחנו חוצים את נתיב השייט העיקרי של הכניסה והיציאה למילוס ולא נעים לפגוש איזו מעבורת דוהרת… עוד כשעה חתירה מאומצת (הסוסים כבר מריחים את האורווה…) ואנחנו נכנסים בחזרה לנמל הקטן של אדמאס וגולשים לחוף בדיוק באותה נקודה ממנה יצאנו לפני 5 ימים. שמחה, אופוריה, חיוכים רחבים שעוברים את האזניים, אבל כולנו מסכמים שבשלב זה, היינו בכיף מתחילים את הסיבוב מחדש!
מזדכים על הקיאקים ועל הציוד שקבלנו מהמועדון המקומי. (אחלה ציוד דרך אגב!) ומדדים בחזרה לחיקה של סופיה במלון…שוטפים ציוד, מקלחת (סופסוף!) וגילוח, ומחליטים להפגש בטברנה הקרובה ב8:30 בערב, לחגוג את סיום המסע. עייפים אפעס, אבל חוויה גדולה מהחיים ההקפה הזאת!

יום ראשון 05.09.10
לוקחים לנו את הזמן ב…… (שוב איזי…) אחרי ארוחת בוקר (סופייה קצת מקטרת לנו על בעלה…) שוכרים 2 מכוניות ויוצאים לתור את האי מצידו היבשתי. ארוחת צהריים קלה על החוף ב'פולוניה' מול קימולוס וממשיכים להסתובב. בערב נפגשים שוב בטברנה שבה אכלנו לראשונה במילוס. סוגרים מעגל…. האוכל נפלא. האוזו זורם ומצב הרוח מרקיע שחקים! חיבוקים ונשיקות להדס (אלופת העולם!) שנשארת מאחור ויאללה במעבורת לפיראוס, משם לאתונה והבייתה!….
img_0249

/ סיפורי מסע