איוס לאמורגוס בקיאק 2012

איוס לאמורגוס בקיאק 2012

מאיוס לאמורגוס בקיאקים 2012

יוון- איוס-אמורגוס, יוני '12 כתב יוסל'ה, צילמה רחלי עינב

בכל הפלגה וחתירה אני לוקח איתי ספר שסבא שלי כתב לפני הרבה שנים. לספר קוראים "אבי הצב" והסיפור הוא אגדה על חיי דייגים בכפר יווני קטן. בסוף טיול החתירה האחרון ביוון, בדרך חזרה לארץ, קראתי שוב את האגדה ונתקלתי בכמה שמות מוכרים.

לא, אנדריאס מהטברנה לא כיכב בספר, אבל האיים כן. הסיפור מתרחש בדיוק באיים בהם עברנו בדרך מאיוס לאמורגוס השנה.

למען האמת, לא קשה להבין למה איים אלו נבחרו כתפאורה לאגדת הדייגים. ומסתבר שגם כתפאורה לסרט צלילה מפורסם.

אחרי התארגנות במילוס ובדיקה של תחזית מזג האוויר עלינו למעבורת. כל הקיאקים, הציוד ואנחנו יוצאים לדרך. לאן? עוד לא החלטנו. באמת! המעבורת יצאה לכיוון איוס ונקסוס, אבל אנחנו עוד התלבטנו באיזה אי לרדת, לפי התחזית המשתנה בעונות המעבר. איוס! בעצם נקסוס! אחלה, איוס, כמו שאמרנו.

pic2

באיוס פורקים את הציוד וקופצים לקניות. הטברנות הרבות שפזורות במרחקים קצובים ומדויקים לאורך המסלול המתוכנן, מאפשרות לנו לקנות מעט אוכל ולהשלים בדרך.

טוב, זה באמת לא יכול להיכנס לקיאקים

pic3

אולי אם נמתח את זה קצת

pic4

יוצאים לדרך. חתירה לצפון האי, לקראת חצייה לאי הבא מחר בבוקר.

לילה ראשון בלי אמא (רלוונטי לכולם חוץ מלגביי..)

pic5

ואין כמו באר מים מתוקים בערב

pic6

משכיבים את הקיאקים לישון

pic7

למחרת חוצים לאי הבא. ים שקט מנחית אותנו בחוף מדהים. אנחנו מתחילים להיכנס לשגרת היומיום.

pic8

בנות, אפשר לראות תעודה מזהה בבקשה?

pic9

כשלא אוכלים בטברנות, נאלצים להסתדר עם דברים שמלקטים בשטח. אבל אף אחד לא הבטיח שיהיה קל.

pic10

pic11

בבוקר המחרת, אחרי התעמלות בוקר יוצאים שוב לדרך.

pic12

ולארוחת צהריים, אוספים ממה שיש

pic13

בינתיים בחוף, רחלי מוצאת את הסבתא רבה של הטבעת שלה

pic14

וגם את הבן דוד שלא מדברים עליו

pic15

מסיבה פרועה על החוף וממשיכים

pic16

השבוע מתקדם, בין חוף יפה, טברנה טובה. לילה על קו המים ולילה בחדרים הכי יפים שיש בכפר.

pic17

באחד החופים אנחנו לומדים להעריך את תודעת השירות היוונית. ה"פראפה" מוצא את דרכו עד לחוף שבו עצרנו, נידח ככל שיהיה.

pic18

ואי אפשר בלי קצת רומנטיקה. ירח מלא עולה על חוף מבודד ונסתר מהרוח. בלילה שלפני החצייה הגדולה לאמורגוס מחר.

pic19

pic20

pic21

כדי לא לייצר יותר מדיי תחושה של נחת, החצייה לאמורגוס הייתה ממש לא פרייארית. רוח צד חזקה ליוותה אותנו כל הדרך. ים שהלך וגבה גרם להעריך הרבה יותר את המחסות המזדמנים מהאיים המסולעים שבין לבין.

בסופו של היום, אחרי כ-30 ק"מ חתירה, מגיעים ליעד הסופי באי אמורגוס. באי זה צולם הסרט "הכחול הגדול". ומשיטוט קצר מבינים מיד למה. מצוקי ענק שיורדים אל המים הכחולים כחולים. מנזרים תלויים בלבן ותחנות רוח עתיקות מספקים את הסחורה.

pic22

pic23

בדרך נתקלנו בכמה "פושטקים" מקומיים על אופנועים עם החברות שלהם. אבל אין מה לעשות, ככה זה כשמותר לרכב כאן על אופנוע מגיל 16 בלי רישיון.

pic24 pic25 pic26

ואין, אין כמו היווניות..

pic27

pic28 pic29

אנחנו מנצלים את היום לשיטוט באי, ובערב יוצאים לדרך. יום להיזכר שיש גם זוג רגליים מתחת לכל חצאית של קיאק. שוכרים מכוניות וטוסטוסים ועולים למנזרים תלויים וגם לעיר העליונה השקטה. ולקראת ערב חוזרים לקו המים לטובת חתירה של כשעה אל השקיעה. באור אחרון אנו נוחתים בחוף קטן ומוגן,  מלא עצים למדורה (ופסולת שהים פלט). מחר יום החתירה האחרון. אחרי ארוחת הצהריים מתפצלים למיטיבי לכת ומי שפחות. קבוצה אחת יוצאת לקצה האי, ליהנות מחתירה צמודה למצוקים העולים מהמים לגובה מאות מטרים. הקבוצה השנייה ממפה בינתיים את הטברנות, בתי הקפה והפאבים הכי שווים בעיירה. זהו, מכאן זה כבר מתחיל להיות חזרה הביתה. מעבורות, טיסות, הכל מוביל חזרה לשגרה.

לפעמים קצת קשה לקלוט כמה זה נראה אחרת כל כך קרוב לפה. בסה"כ שעתיים טיסה מהבית, (וגם בלי להיכנס לפילוסופיית הדשא של השכן), הים באמת יותר כחול ביוון.

pic30

 

/ סיפורי מסע